You are currently viewing מלחמת המפרץ (1991)

מלחמת המפרץ (1991)

באוגוסט 1990 פלשה עירק לכווית ואיימה לתקוף את ישראל באמצעות אמצעי לחימה מסוגים שונים, כולל חבלה לא קונבנציונאלית. לראשונה בתולדות ישראל עמדה המדינה כולה בפני איום הרס אמיתי.

 

לאחר סיום מלחמתו עם איראן, היה לסדאם חוסין צבא ענק, שנמצא קרב, יושב סרק, ויש להתייחס לאיומים שלו "לשרוף את מחצית ישראל" ברצינות. צה"ל דאג מזמינותו של סדאם חוסין לכמויות ניכרות של טילי סקאד מתוצרת רוסיה בטווח של 600 ק"מ. כנגדם לא התקיים עדיין אמצעי נגד יעיל בארסנל של ישראל; במיוחד אם טילים אלה היו מצוידים בראשי נפץ כימיים, שאותם נחשב סדאם כמי ששכלל בעזרת חברות גרמניות.

 

באוגוסט 1990 פלשה עירק לכווית ואיימה לתקוף את ישראל באמצעות אמצעי לחימה מסוגים שונים, כולל חימוש לא קונבנציונאלי, במטרה המוצהרת להשמיד חלק משמעותי במדינה. לראשונה בתולדות ישראל עמדה המדינה כולה בפני איום של הרס בנשק לא קונבנציונאלי. במקביל, קמה קואליציה בינלאומית חזקה, בהנהגת ארה"ב, כדי להתמודד עם ההתקפות העירקיות.

 

בליל ה- 17/18 בינואר 1991 תקפו כוחות האוויר של הקואליציה את עירק. בתגובה, עירק שיגרה טילי קרקע-קרקע לישראל. במהלך תקופה של יותר מחודש, נפלו כ 38 גרסאות עירקיות של טילי סקאד (33 טילי אל חוסין ו -5 טילי אל טיג'רה) ב -19 פיגועי טילים. טילים אלה פגעו בעיקר באזור תל אביב ובחיפה הגדולה, אם כי מערב השומרון ואזור דימונה נפגעו גם הם מטילים. ישירות, התקפות אלו גרמו לשני מקרי מוות אזרחיים, אם כי בעקיפין, הם גרמו לנפגעים הבאים: 4 התקפי לב, 7 מקרי מוות כתוצאה משימוש לא נכון בערכות לוחמה ביולוגית / כימית, 208 פצועים, 225 מקרים של הזרקה מיותרת של אטרופין. הנזק לרכוש כללי כלל 1,302 בתים, 6142 דירות, 23 מבני ציבור, 200 חנויות ו -50 מכוניות.

 

במלחמה זו, הקדיש צה"ל את מאמציו המבצעיים העיקריים להגנה על אזרחים ולתיאום פעילויות מלחמה בין משרדי הממשלה לשירותי החירום. חיילים מהצבא העומד הובאו לשני האזורים המרכזיים – מרכז ישראל וחיפה – במטרה לחזק את פעולות החיפוש והזיהוי. כמו כן, המועצות האוגדות תמכו במחוזות ההגנה האזרחית. שירותי ההצלה של האחוריים והרשויות המקומיות נזקקו לסיוע באיתור היכן שנפלו טילים, זיהוים וסיווגם.

 

בדחיפתה של ארה"ב, שחששה כי היא תנטוש על ידי שותפיה הקואליציוניים הערבים, ישראל נמנעה מהשתתפות פעילה במלחמה.

 

לאור הסכנה חסרת התקדים בעורף האזרחי, הוקדשה התייחסות מיוחדת לארגונו: צה"ל היה אחראי לרכוש ולהפיץ מסכות גז לכלל האוכלוסייה; היא הכינה את רשת הסיוע הרפואי; והנחה את האוכלוסייה להכין "חדרי ממ"ד" לשימוש למקרה שהאזעקה תישמע.

 

מבחינת ישראל, מלחמה זו התאפיינה כמלחמת האחוריים האזרחיים, ולגדנא, מפלחי נוער, שוב היה תפקיד שימושי, אותם הם ביצעו נאמנה.

כתיבת תגובה