סדאקה-רעות - שותפות יהודית-ערבית

מזה שנים מאופיינים יחסי יהודים-ערבים בארץ במתח ובעוינות. אירועי השנים האחרונות - האינתיפאדה השנייה, אירועי אוקטובר 2000 שבהם נהרגו 13 אזרחים ערבים על-ידי משטרת ישראל, בניית חומת ההפרדה, מלחמת לבנון השנייה, והמבצע האחרון בעזה - תרמו כולם להחרפת מגמות של ניכור, גזענות ואפליה בין שתי החברות. נסיבות אלה מזינות את חוסר האמון והאלימות בין שני הצדדים, והופכות את היוזמות לשיתוף פעולה יהודי-פלסטיני, החותרות ליצור אלטרנטיבה משותפת, לכמעט בלתי קיימות, בעיקר בקרב הדור הצעיר.

סדאקה-רעות פועלת לשינוי חברתי ופוליטי תוך קידום חברה שוויונית, דו-לאומית ורב-תרבותית, שמבוססת על צדק חברתי וסולידריות הדדית. בסדאקה-רעות מאמינים שיש לנהל מאבק רחב היקף כנגד כל צורות האפליה ולמען שוויון אזרחי בישראל, לסיום הכיבוש ולפתרון צודק לקונפליקט. פעילות התנועה מתמקדת בחינוך פוליטי ובאקטיביזם של בני נוער וצעירים, לצד יצירת קהילת פעילים דו-לאומית לשינוי חברתי. בסדאקה-רעות מאמינים כי יש להעצים את בני הנוער על מנת שיהיו שותפים לשינוי המציאות בארץ. התנועה יוצרת פלטפורמה למפגשים ארוכי טווח בין נוער יהודי לפלסטיני, תוך אתגור של הנרטיבים והשיח הקיים בנושא הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, ותוך יצירת מסגרות למעורבות חברתית.

כתובת אתר האינטרנט: www.reutsadaka.org

פרויקט המרכז היפואי לנוער ("המרכז") נפתח ב-2006, כחלק מההתפתחות הטבעית והתרחבות המעורבות של התנועה ביפו. האלטרנטיבה שהמרכז חותר לקדם מבוססת על יצירת מסגרת דו-לאומית של חינוך פוליטי ואקטיביזם של נוער. המרכז מהווה מקום פיזי שמנצל את ההזדמנויות שקיימות ביפו, בבת ים ובתל-אביב למפגש בין בני נוער ערבים ויהודים, ובין פעילים, אנשי מקצוע, יוצרים ומוסדות תרבותיים מיפו-תל-אביב וסביבתן. חיבורים אלה תורמים לבנייתן של קבוצות נוער שעוברות יחד תהליך חינוכי לצד הכשרה מקצועית במסלולי הפעילות השונים. מטרת הפעילות היא לצייד את בני הנוער בכלים שיעצימו ויצמיחו דור צעיר של פעילים לשינוי חברתי.

באמצעים אלה בונה המרכז היפואי לנוער קהילה חינוכית-חברתית של יוצרים, ומגלם פוטנציאל למפגש יוצא דופן של פעילים המגיעים מרקעים חברתיים, כלכליים ולאומיים שונים. רעיונות אלה מיושמים על-ידי בנייה של קבוצות יוצרות, שמכנסות בני נוער סביב עבודה על תוצרים ממשיים וסביב הרעיון של אמנות פוליטית. היצירות של בני הנוער מביאות למרחב את קולם ואת האמת החברתית-פוליטית שלהם, במציאות שלרוב מדירה אותם. חשיפת יצירותיהם של בני הנוער נעשית בפני הסביבה הקרובה אליהם: משפחות, חברים, בתי ספר וקהילה. כך נחשף קהל רחב לתוצרים של הקבוצות, והמסרים של בני הנוער מחלחלים ומשפיעים על אנשים נוספים, ובה בעת נוצרות בדרך זו זיקות הדדיות בין הקהילות השונות.